כנס חדשנות בלמידה

לבוא להרצות בעיר הבה"דים? אני מתנדב!

כשראיתי את ה"קול קורא" להעברת הרצאות בכנס KNOWIT לחדשנות בלמידה בקריית ההדרכה לא היה לי ספק שאציע להעביר הרצאה בנושא חדרי בריחה דיגיטליים: רציתי לזכות בהזדמנות לראות מקרוב את העשייה המפוארת של צה"ל בתחום הלמידה.

אמנם השירות הצבאי שלי היה כרוך בהדרכה, אבל הוא רק גירד את השוליים של מקצוע פיתוח הלמידה בצה"ל: הטכנולוגיה הכי מתקדמת ששילבתי הייתה התזת הנוזל הזרחני של הסטיקלייט על אבנים כדי לשרטט את מערכת השמש, בשיעור ניווטי לילה לחניכים…
כתבתי את ההצעה שלי וחיכיתי לטלפון המיוחל משרי חזי, הדמות הכי מזוהה עם מדור טי"ל בקהילת הלמידה.

הטלפון הגיע ואיתו כיוון מעניין: הנחיה ב- CO יחד עם הדס מליק, הבעלים והיוצרת של חברת "אתגר האוצר" שבונה חדרי בריחה ניידים. ניידים במובן של Portable, שניתן להקים ולפרק בזמן קצר ולהפוך כל מקום לחדר בריחה.

בהרצאה "הבריחה לנייד" תיארנו את חמשת המ"מים לפיתוח חדרי בריחה.
התחלנו במשחק בריחה שפיתחנו יחד במיוחד עבור הכנס ו"אתגר האוצר" הפיקו, ואז הצגנו כל אחד מהשלבים (ה'מ"מים') וניתחנו אותו לאור המשחק לדוגמה.

חדרי בריחה דיגיטליים

באופן טבעי התרומה העיקרית שלי למאמץ הייתה בצד הדיגיטלי. לוטם מפתחת חדרי בריחה דיגיטליים ללקוחות שונים במגזרים שונים, על בסיס כמה הנחות יסוד.

קודם כל ישנה הזווית המשחקית.
בפוסט קודם שלי (קישור) כתבתי על מישחוק ולמידה.
תובנה נוספת בנושא היא סביב מושג ה- Friction. 
אחד האתגרים שמעסיקים היום חברות טכנולוגיה ואנשי UX הוא המאמץ לצמצם את החיכוך עם המשתמש ולהפוך את החוויה לשקופה. באופן בסיסי למידה ארגונית עושה את ההיפך ומנסה לייצר את המגע, את ה- Learner-content friction.
מישחוק היא אחת הדרכים להתמודד עם המתח הזה שבין ההרגל של הלומד שלנו כצרכן מידע לבין הרצון שלנו למעורבות: בזמן משחק ובזכות מנועי המוטיבציה שלו הלומד לא מרגיש שהוא לומד.

זווית נוספת היא סוגיית הפדגוגיה.
בשלב התכנון של חדר בריחה דיגיטלי אני נוהג לשרטט סקאלה שבצידה האחד – חוויה ובצידה השני – למידה. חדר בריחה, בדומה לכל פתרון אחר, נועד להשיג מטרה הדרכתית. אם המטרה קשורה לתפיסה, גיבוש צוות או מבוא לנושא נתמקם קרוב יותר לצד החוויה. זה יאפשר לנו חופש בתכנון החידות ויעצים את ההנאה מהחדר.
לעומת זאת, אם המטרה כוללת הקנייה של ידע או מיומנות נתמקם קרוב יותר לצד הלמידה. באופן טבעי, יש Tradeoff בין הדברים: בחדר שבו לומדים תוכן נהיה מוגבלים יותר בתכנון החידות.
מה עדיף? האמת היא שזו לא השאלה הנכונה. אם מפתח/ת הלמידה והלקוח/ה מנהלים יחד באופן מודע את פיתוח החדר בהתאם למטרה – כל החלטה תהיה טובה בתנאי שהיא מושכלת.

כך לדוגמה באחד מחדרי הבריחה שפיתחנו עבור לקוח בתחום הפיננסים העובדים למדו – בקצרה – אודות מוצר חדש שהושק בארגון. קהל היעד היה כל עובדי הארגון ובהתאם התוכן היה אמנם בסיסי, אבל בהחלט התקיימה למידה.
לעומת זאת, ללקוח אחר פיתחנו חדר בריחה שכולו "פאן". החידות דמו יותר לחידות המוכרות מחדרי בריחה שמחייבות לצאת מהקופסה ולעשות חיבורים בין שדות סמנטיים שונים כדי להגיע לפתרון.

 

היבט אחר שצריך לקחת בחשבון בתכנון חדר בריחה היא השאלה אם הוא אישי או קבוצתי, ואם המשימה מתקיימת לבד או בליווי מפעיל.
חדר אישי, בעיקר אם נעשה לבד, מחייב רמת קושי נמוכה יחסית. מדוע? כי לומד שלא מצליח להתקדם ולא יכול לקבל רמזים ינטוש את החדר מהר מאוד.
חדר זוגי או קבוצתי יכול להיות יותר קשה כי אנחנו מכפילים את מספר המוחות שחושבים יחד על המשימות.
ניתן לממש חדר קבוצתי בכמה דרכים. הדרך היקרה תהיה לשתף פעולה בתוך היישום – מה שדורש פיתוח טכנולוגי מורכב יחסית. אפשר להשיג את שיתוף הפעולה גם בדרכים אחרות כמו הפניה לעולם האמיתי (שחקן אחד מחפש מידע בגוגל או בפורטל החברה ושחקן אחר מפעיל את החדר) או פיצול לחידות-משנה שמחייב את השחקנים להחליף ביניהם מידע.

היתרונות של שימוש במפעיל הם היכולת לתדרך, לתת רמזים במקרה הצורך ולארגן את הלמידה הקבוצתית. מצד שני, חלק מן הכוח של הדיגיטל הוא ב- Scaling: הפצה למספר רב של משתתפים בלי תלות במרחב או מדריך. גם כאן – השאלה היא מה מטרת החדר ואיפה ומתי ישתמשו בו.

השיקול האחרון שאציין כאן – למרות שהוא אחד הראשונים לשקול – הוא השיקול הטכנולוגי. היבטים כמו מובייל לעומת מחשב, פלטפורמת פיתוח, אחסון, חסימות אבטחת מידע, סוגי מכשירים ודפדפנים, הזדהות, דיווח אודות ביצוע עם/בלי LMS והגנה בסיסמה רלוונטיים בכל פיתוח של למידה דיגיטלית וגם במקרה שלנו. הקפדה על QA היא אולי יוצא הדופן היחיד: בחדר בריחה חשוב במיוחד להקפיד על בדיקות ולוודא שאין שום יכולת להיכנס ללופ או להיתקע במסך שאין ממנו יציאה.
כאשר מדובר על שימוש חד פעמי ובמובייל – כמו למשל בפעילות בריחה לפתיחת כנס של מכבי שירותי בריאות – יש מעט אילוצים. לעומת זאת, חדר שאמור לשמש לאורך זמן משתמשים שייגשו אליו מן המחשב הארגוני דורש היערכות אחרת בהתאם למערכות המידע הזמינות בארגון.

 

 

מוזמנים להשאיר פרטים ולקבל את המצגת של עידו מההרצאה "הבריחה לנייד" >>

עידו גנור, יועץ למידה ומנהל פרויקטים בלוטם
idog@lotem.co.il

אודות המחבר

השארת תגובה