עושים 'שכונה'

תהליכים ארגוניים ברשויות המקומיות המשתפים את התושב בראי הטכנולוגיה והעידן שאנו חיים בו, מביאים לתחושת אחריות ושותפות של התושב והרשות – כך כל הצדדים מרוויחים ונהנים....

השפעה בעידן האינסטוש

אנו חיים בעידן בו יש לנו צורך מהותי להשפיע על הנעשה סביבם ולעצב את ה"מה" ואת ה"איך" בכל הנוגע לחיים ולחברה סביבנו. אנחנו עושים את זה בדרכים ובאופנים שונים גם כדי להשפיע וגם כדי להרגיש משפיעים. אפליקציות כמו אינסטגרם ופייסבוק ממחישות עד כמה חשוב לנו לא רק לעשות ולהישמע, אלא גם שיראו אותנו ואת מה שאנחנו עושים. כך, אנחנו גם מרחיבים את מעגלי ההשפעה[1] והאנשים שאנחנו יכולים לגעת בהם וגם מחזקים את הצורך והרצון הטבעי הגדל בעידן שלנו של "תראו אותי".

הטכנולוגיה במובן זה הפכה לבמת שיח מרכזית. מאחורי סיפורים כמו 'מחאת הקוטג', הסטת תוואי הרכבת הקלה בירושלים באמצעות התארגנות שכונות וחילול שינויים בבתי הספר שכונתי לאור התארגנות הורים ב-WhatsApp הכיתתי, עומדים פוסטים ברשתות חברתיות ובפלטפורמות מקוונות אחרות של אזרחים/תושבים המבקשים לייצר שינוי.

אז מה באמת משנה לנו?

תיאוריות של פסיכולוגיה חיובית מראות שאחד הגורמים לסיפוק עצמי גבוה הוא היכולת של הפרט להגדיר 'מה הוא רוצה' ו'להיות מסוגל להשפיע על כך'. סקרים מצביעים כי אנו, בני האדם, מוטרדים במיוחד מהסביבה הקרובה אלינו – הרחוב, השכונה, הקהילה, החברה. בעיריית ירושלים נעשה סקר שהראה כי התושבים מעוניינים בראש ובראשונה להיות מעורבים בעיצוב "הסביבה הקרובה לבית"- חלקת האלוהים הקטנה של התושב - נושאים הנוגעים לרמת החינוך, ניקיון ומחזור, איכות ורמת גני-השעשועים והסביבה הירוקה של שכונתו.

איפה זה שם את הגופים הציבוריים?

ההבנה כי האזרח, התושב, מעוניין לקחת חלק ולהיות מעורב וכי מוטת ההשפעה שלו התרחבה והיא חולשת על רזולוציות רבות, עומדת לפתחם של הרשויות המקומיות וגופי ממשלה בימים אלו. כעת ברור כי דעתו של התושב חשובה לא רק כדי לשמר את רמת שביעות הרצון שלו, אלא כי כולם ירוויחו מהתהליך שייבנה יחד – התושב יביע דעה, ויתרה מכך- יהיה מעורב ויקח אחריות, והרשות – שומעת את דעת התושב, מביעה דעה מקצועית ומקבלת אזרח מרוצה ואחראי יותר על חיי היומיום והקהילה.

עם זאת, לא תמיד זה היה ברור כל כך...ניתן לראות מהלך של התפתחות ב"מערכת היחסים" בין האזרח לרשויות ולגופי הממשל. אם בשנות ה50-60 היה התושב כלוא ושבוי בידי הרשות – "Depend", כלומר, הרשות הייתה סמכות והתושב – "מתיישר", בשנות ה-90 אנו רואים מעבר לתפיסת "ספק- לקוח" - התושב נתפס כמקבל שירות והמטרה הייתה להעלות את שביעות רצונו מאיכות ושירות הרשות. בעשור הראשון של שנות ה-2000 הקידמה אפשרה ניוד של השיח הציבורי לשיח רשתי-אינטרנטי וראינו מעבר למערכת יחסים המאופיינת כעצמאית- "Independence". יחד עם זאת, כיום, לקראת קיצו של העשור השני של שנות ה-2000, אנו עדים לרצון (ובחלק מהמקומות גם ליישום) של מעבר למערכת יחסים המאופיינת בתלות הדדית בין גופי הממשל והרשויות לבין התושב - "Interdependence". במילים אחרות, העשור הנוכחי אשר לובה במינוף טכנולוגי אדיר ותהליכים המגבירים שיתוף ציבור במרחב הגלובאלי והמקומי, מביא את גופי הממשל להבנה כי האזרח תובע להיות שותף. לכן אנו עדים יותר ויותר לתהליכי "שיתוף ציבור" מגופים שונים המקיימים שיח עם התושבים והאזרחים.

חברה אזרחית – כי שנינו לוקחים אחריות!

תהליכי השיתוף מחזקים את המעורבות ותחושת האחריות של התושבים ובכך מייצרים "חברה אזרחית". תושבים שמצביעים ברגלים על הצורך של הקמת גינות כלבים בשכונתם, יהיו אחראים לשמור כי כלביהם לא ישוטטו ברחובות ואיסוף הגללים אחריהם יעלה בקנה אחד עם חזות היישוב. כמו גם, תושבים המעוניינים בחיזוק הקהילה באמצעות מפגשים מובנים של הורים צעירים בשכונות, יהיו מעורבים בהרחבת מעגל המשתתפים בהם ולקיחתם צעד קדימה לבינוי קהילה.

כך, תושבים מעורבים ואחראיים, יהיו מסוגלים לעצב יחד עם גוף השלטון את צרכיהם, להשפיע על הנעשה, ולהבין יותר לעומק החלטות מקצועיות המתקבלות על ידי הדרג המקצועי של גוף השלטון. תושבים אלהו יהיו מרוצים יותר, אך גם עם רצון לתרום עוד לקהילה סביבם.

אז איך עושים את זה?

אנו ב-9Points מבית לוטם , מציעים דרך דיגיטאלית ייחודית לייצר אינטראקציה דו-כיוונית עם התושבים ולהגיע לכמה שיותר תושבים מעורבים באופן נגיש ומחבר. בעזרת אפליקציית "My-city" וכלים חדשניים נוספים, אנו ממנפים את מעורבות התושבים לממדים נוספים, מאפשרים לתושב להציע יוזמות חדשות בפריזמה השכונתית ולייצר שינוי והשפעה.

אנו מאמינים כי תושב מעורב הנוטל חלק פעיל בתהליך קבלת ההחלטות של סביבת מגוריו, הוא שותף לטווח ארוך, שלוקח וממגנט אליו תושבים נוספים ויהיה שגריר ופרזנטור של היישוב לתושבים פוטנציאליים אחרים. תושב כזה הוא תושב שלוקח אחראיות על סביבתו. ניסיוננו מראה כי בתהליכים משמעותיים כאלו כולם מרוויחים – הרשות, גוף הממשל וכמובן – התושב!

*תמר גרובר היא יועצת ארגונית, מנהלת תחום בחטיבה הציבורית

*מור שחם היא יועצת ארגונית ב-9points


 

 

[1] Meet the Modern Learner, Bersin by Deloitte (Nov. 2014)

אודות המחבר

השארת תגובה