משאיות, משחתות ולמידה ארגונית

בשבוע החולף היינו עדים לשני סיפורים מקצוות אחרים של העולם הרחוקים זה  מזה אבל קשורים קשר הדוק לעולם הלמידה הארגונית.

שפשפנו עיננו כלא מאמינים לנוכח מותו הטראגי של נהג המשאית אשר לא הוריד המנוף, פגע בגשר וזה התמוטט עליו. עדי ראיה שנסעו ( אחד מהם חבר קרוב שלי), במקביל אליו ואחריו סיפרו ש"ראו את זה מגיע", האטו והתרחקו, כמו נוסע אל מותו ולא יכלו לסייע. במהלך ה 10 ימים האחרונים נרשמו עוד 3 מקרים של נהגי משאיות אשר הובילו ציוד מכני כבד עליהם ושהתנגשו בגשרים ובאורח פלא המקרים הסתימו בנזק כבד לרכוש בלבד ופציעות של המעורבים. אחד המקרים היה בדיוק כמו המקרה שגבה את חייו של נהג המשאית.

האם הארוע השני יכול היה להימנע? והשלישי ? והרביעי?

ביבשת אחרת, ספינה של הצי האמריקאי התנגשה בספינת דייג פרטית לאחר 3 ארועים דומים בצי ברבעון האחרון. ארגון צבאי שהפקת לקחים אמורה להיות מנת חלקו היומית חווה שרשרת כשלונות במקרים כמעט זהים.

מה קורה כאן?

ניתן לקרוא לא מעט בספרות על למידה בכלל ולמידה ארגונית בפרט, ובפוסט הזה ברצוני להדגיש מרכיבים המושפעים בעיקר מפאת קצב הארועים וההשתנות של הסביבה. אם נחלק את המרכיבים השונים העוסקים בלקחים המשמשים ללמידה הרי שניתן להצביע על הבאים:

  • איסוף המידע על הארוע – מה היה לעומת מה היה צריך להיות?
  • ניתוח המידע – בתהליך סדור להבנת שורש הבעיה
  • מיקוד בלקח הנדרש – שינוי שצריך להתבצע המתורגם לצעדים אופרטיביים
  • הפצת הלקח לכל חלקי הארגון והנגשתם לרמת הפרט לצרכי שינוי מיידיים והטמעת הלקח

בשני ארגונים בטחוניים בהם עבדתי חוויתי לאחרונה את הפער העצום בין שלושת הנדבכים הראשונים אשר הניבו לקח איכותי לבין השלב הרביעי העוסק ביכולת להנגיש לקח באופן איכותי ומיידי לבעלי העניין השונים. זמן התגובה של כלל התהליך עשוי להציל חיים בהרבה מן המקרים אך בעוד השלבים הראשונים תלויים בזמן התגובה בהתארגנות והחלטות של העוסקים בארוע הרי שהשלב הרביעי העוסק בהנגשת הלקח לחלקים ופרטים באזורים הארגון השונים מושפע מאוד מהדרך בה אנו מנגישים לו הלקח:

קצר! מדוייק! ויזואלי! ובנייד!!!!

המרווח שבין עומק הלקח למהירות התגובה ולהפצתו והטמעתו עלול לעלות בחיי אדם.

במהפכה הדיגיטלית יש לא מעט כלים המאפשרים זאת: תבניות מוכנות מראש, מחוללים העומדים בקריטריון ההפצה הויזואלי והמדוייק, אפליקציות המאפשרות ליצור תוכן במהירות ולהפיצו בקלות ועוד....

אחת המערכות הקיימות בתחום היא Bites. בייטס הינה מערכת חדשנית המאפשרת מגוון אלמנטים ובראשם הנגשת מידע באופן פשוט, מהיר ויעיל לכלל העובדים. הפצת התכנים יכולה להתבסס על כל ערוץ תקשורת קיים כך שיגיעו אל העובד ללא חסמים בדרך. בנוסף, עבור כל עובד נוצר ערוץ וספריית תוכן מסודרת, בה הוא יכול לקבל תכנים נוספים או לעשות שימוש חוזר בתכנים שכבר התקבלו.

לשם הדוגמא, חשבו מה היה קורה אם נהגי המשאיות לאחר האירוע הראשון היו מקבלים ישירות לוואטספ הודעה ובה היו מוצגים להם בין היתר, המסרים הבאים:

Untitled

כמו רבים מתהליכי הלמידה כיום. זה לא שם זה לא קיים!!! הלקח הנכון, לאדם הנכון, בזמן אמת ובבכל מקום באמצעות הנייד.

במקרה של נהגי המשאיות: מה גבולות הארגון שאמור היה למנוע את המקרים? ק. הבטיחות בכל אחת מהחברות? הבטיחות ברמת המדינה? משרד העבודה? נושא הגבולות מעניין מאוד ולא פתור כאן ולראיה צפו בעשרות התגובות של הגורמים השונים מי אשם בעובדה שנהג המשאית או נהגי המשאיות לא יודעים לעבוד.

האם יחידת מידע מדוייקת שהתקבלה בנייד הייתה יכולה למנוע מקרה נוסף של מנוף הנתקע בגשר?

גם בסוגיה העוסקת במעבר בין למידת פרט לרמה הארגונית לא נדון כאן.

האם ארגון הצי האמריקאי הוא ארגון לומד? האם הארגון בצע למידה ממעלה גבוה אשר עשויה היתה למנוע את ההתנגשות השניה. התשובה מורכבת. האם הפרטים העוסקים בהובלת המשחתת למדו כפרטים את הלקחים בתפקידם: התשובה היא כנראה לא.

וידאו שצולם מספר דקות לאחר אירוע התנגשות המשאית בגשר קוקה קולה.

 

*לפרטים נוספים על מערכת BITES ניתן לפנות למיכל טובי, מנהלת יחידת הדיגיטל בלוטם - michalt@lotem.co.il.

אודות המחבר

השארת תגובה