The S.A.F.E Way

"נהגת אמבולנס נפצעה באורח קשה בעת עבודתה", "עובד מחסן נמחץ למוות בסניף של רשת קמעונאית גדולה בבת ים",
"פועל בניין נהרג באתר בנייה בחדרה" – אלו רק חלק מהכותרות שנחשפנו אליהם בעיתונים וברשתות לאחרונה.
לכולנו כואב לקרוא או לשמוע דיווחים על תאונות עבודה אשר רובן היו יכולות להימנע. בין השאר על ידי ציות לנהלי הבטיחות של החברה או על ידי הימצאות בארגון בעל תרבות ארגונית המעודדת בטיחות.

בטיחות בארגונים בכלל ובארגונים בעולם התעשייה בפרט הינה אחד הנושאים החשובים והמדוברים ביותר בתקופה זו.
בשנים האחרונות, ארגונים משקיעים סכומי ענק בגיוס והשמה של אנשי המקצוע הנכונים, מקדישים זמן רב לצורך כתיבת תקנות ונהלים. אולם, נתוני תאונות העבודה עדין רחוקים מהתוצאה הרצויה – צמצמום תקלות הבטיחות למינימום האפשרי.

ברמה הלאומית, בתחילת שנת 2019, הגיעו להבנה כי רמת הבטיחות בארגונים השונים איננה מספקת, על כן, הוקמה יחידת פל"ס (פועלים ללא סיכון)  אשר מטרתה לחקור תאונות עבודה ולייצר הרתעה אצל המעסיקים והקבלנים, במטרה להבטיח שכללי הבטיחות נשמרים בקפידה.

הסטטיסטיקה מדברת

מתוך דו"ח נתונים המתאר את כמות התאונות העבודה הקטלניות ביותר בישראל 2018, דו"ח אשר גובש על ידי משרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, עולה כי ענף הבנייה (17) התעשייה (5) והשירותים (4) הינם הענפים בהם כמות התאונות הקטלניות הינן הגבוהות בין כל מקומות העבודה.  

חשוב לציין, לא רק אתר בנייה או מפעל תעשייתי גדול, אשר מלא בנקודות תורפה בטיחותיות כגון; סכנת החלקה, אפשרות להידרס על ידי מלגזה, רעש או נפילת ציוד כבד, נחשב למקום עבודה מסוכן. גם בסביבת העבודה המשרדית, ישנם גורמי סיכון רבים אשר ראוי לתת עליהם את הדין כגון סיכונים ארגונומיים, סיכוני איכות האוויר, רעש, התחשמלות, דליקות אש, צפיפות ועוד… 

"הטמעת תרבות ארגונית של בטיחות – "ניהול שינוי

מעבר לשמירה על חיי אדם, מעבר לתדמית הארגון, מעבר לנזקים הכספיים הגלומים בפציעה או חלילה מכך מוות של עובד,  נושא בטיחות הוא מחויב על פי חוק ( פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], תש"ל-1970). בה מופיעה הגדרה מפורטת לכל ארגון בהתאם לגודלו  ואופי פעילותו כיצד עליו לנהוג בתחום הבטיחות.
אך לצערנו, נראה כי ציות לחוק עדין אינו מספיק מניע ארגונים לפעול בצורה משמעותית בנושא הבטיחות.
 
אנו מאמינים שכדי לייצר תרבות ארגונית של בטיחות, כל המנהלים והעובדים צריכים לחשוב, לדבר ולפעול "בטיחות".
על מנת לעשות זאת, יש לבנות מעטפת ארגונית נכונה, צריך לייצר שינוי תפיסה ולהוביל את תהליך השינוי, קרי כיצד מייצרים שפה ושיח של בטיחות בארגון וכיצד מטמיעים את הנהלים תוך שמירה על רמת מוטיבציה, מחויבות ומחוברות ארגונית גבוהה בקרב העובדים לאורך זמן. פה אנחנו בלוטם נכנסים לתמונה.

 

אז איך עושים זאת –
תהליך הטמעת תרבות ארגונית של בטיחות:

Lotem- The S.A.F.E way

התהליך שאנו מציעים הינו מחזורי, אשר כולל בתוכו 4 שלבים הכרחיים, התלויים זה בזה:

שלב 1 – SEE: בשלב זה אנו מאבחנים את המצב הקיים בארגון: מעבר על נהלי בטיחות כתובים, שיחות אישיות עם עובדים ומנהלים בנושא הבטיחות, בדיקה אילו אירועים מתקיימים בנושא, תצפיות בשטח, בחינת דו"חות תאונות העבודה בשנה ועוד.

שלב 2 – ANALYZE: בשלב זה אנו מנתחים את כל הנתונים שראינו בשלב הראשון, לכדי דו"ח של מסקנות והמלצות לפעולה. הניתוח כולל בתוכו סיכום של נקודות החוזק והחסמים בארגון, כאלו שאפשר ללמוד מהם כמה שיותר וכאלו שאפשר לייעל.

שלב 3 – FOCUS: במסגרת תהליך יצירת או הטמעת תרבות ארגונית של בטיחות בארגון, אנו מאמינים שכדי לייצר שינוי אפקטיבי, עלינו להתחיל לבנות בסיס איתן ולהתמקד. לכן, ראשית נתחיל בשינויים קטנים ומהירים, על מנת שאלו יחלחלו בכל רמות הארגון. המיקוד יכול להיות באוכלוסייה מסוימת שתהווה פיילוט או שהמיקוד יכול להיות בפלטפורמות מסוימות.

שלב 4 – EXECUTE: בשלב זה אנו מוציאים לפועל תכנית עבודה, על בסיס השלבים הקודמים. תכנית העבודה לטווח הקצר ולטווח הארוך אשר תכלול: הגדרת ייעוד וחזון, בניית מטרות, ניסוח יעדים, מינוי אחראים, קביעת לוח זמנים, הקצאת משאבים וקביעת מדדי הצלחה.
שלב 5 ואילך – SEE: התהליך חוזר לשלב הראשון. יש לעשות מעקב ובקרה אחרי מה שנעשה עד כה ולראות האם הצלחנו להטמיע את תרבות הבטיחות בצורה טובה בארגון.
לכן, עלינו לראות מה קורה עכשיו בארגון ולעשות שינויים מותאמים, עד שהשינוי יוטמע בתרבות הארגונית בצורה הרצויה.

ובכל זאת, ניהול האירוע והיום שאחרי

אומנם מטרתנו היא לצמצם או למנוע את תקריות הבטיחות בארגונים, אך יש המון מה לעשות כאשר אנו נמצאים בעיצומות של אירוע בטיחות או לאחריו.
מנהלים ועובדים צריכים להיות ערוכים לרגע שבו אירוע בטיחותי קורה בחברה, בין השאר ניתן לבצע מיפוי של כלל האירועים הפוטנציאליים ולייצר סדר פעולות לביצוע כאשר אירוע כזה מתקיים.  
לאחר שטיפלנו במקרה בזמן אמת ועשינו כל שביכולתנו, עלינו לדעת כיצד לתקשר את אותו האירוע בצורה הטובה ביותר לכל מחזיקי העניין – העובדים בחברה, הלקוחות, מקורבי הנפגע ועוד.
לאחר מכן, על מנת שתהיה למידה משמעותית מאותו אירוע, עלינו להפיק לקחים ולמצוא פתרון. זהו אינו שלב של "מציאת אשמים" כי חשוב שתהיה רמת פתיחות גבוהה בקרב משתתפי האירוע  ולכן חשוב להגיע כמה שפחות שיפוטיים על מנת להפוך את אותו אירוע להזדמנות ארגונית. 

לסיכום

ערך חיי אדם הוא ערך עליון.
על כן, כמעסיקים וכעובדים עלינו לשאוף למציאות בה הארגון פועל ללא לאות לייצר סביבת עבודה המעודדת בטיחות ומאפשרת לכל עובד לסיים כל משמרת בשלום.
אנו בלוטם, מאמינים שבכל ארגון ניתן לייצר ולהטמיע תרבות ארגונית של בטיחות ברת קיימא – בעלת בסיס יציב, תהליכי עבודה ושגרות ניהול נכונות ומותאמות לאופי הארגון, כדי שתישמר לאורך זמן.
זאת באמצעות, העלאת הנושא למודעות ולשיח הארגוני, בשילוב יצירת שגרות ניהול תומכות והפיכת הבטיחות לתהליך ליבה בכלל הפעילויות הארגוניות.

 

*אבידן ליברמן- מנהל מגזר תעשייה
*סיון קנר- יועצת ניהולית, החטיבה העסקית

 

 

אודות המחבר

אבידן ליברמן וסיון קנר


תגובה אחת
  1. אסף

    מילים כדורבנות – מרתק, עמוק וחכם.
    מאוד נהניתי לקרוא.

השארת תגובה