MOOC – ללמוד עם ולהרגיש בלי – האמנם?!

כבר יותר מידי שנים כולם מדברים על כך שחייבים ללמוד אחרת, שמשהו בשיטה כבר לא עובד נכון. ובאמת, בעולם הדינמי וכל כך דיגיטאלי בו כולנו חייבים את הגמישות בבחירת הזמן והמקום לביצוע משימות מחייבות כמו "למידה", קשה להבין איך עדיין תלמידים וסטודנטים נכנסים לכיתות למשך שעות למידה רצופות (מי שביקר באקדמיה לאחרונה מבין שאם אין נוכחות חובה -זה פשוט לא קורה…) בשעות שקבועות מראש ועוד עם הידיעה (שמוכחת מחקרית) שרמת הקשב שלהם מתרסקת אחרי פחות מעשר דקות!

אבל… יש חדשות טובות! כל זה באמת הולך להשתנות ואפשר אפילו להכריז שאנחנו נמצאים בעיצומה של מהפכה אמיתית בתחום.

הדוגמא הרלוונטית ביותר לתחילת המהפכה בישראל היא המיזם הלאומי המבורך וחשוב: "קמפוס ישראל דיגיטאלית" (תקציר למי שלא מכיר: "ישראל דיגיטלית" הינו מיזם ממשלתי שמטרתו לממש את ההזדמנות הטמונה בטכנולוגיות מידע ובאמצעים דיגיטליים לטובת קידום חדשנות במגזר הציבורי ושיפור איכות החיים בישראל. חזון המיזם הינו לאפשר צמיחה כללית מואצת, לצמצם פערים ולהפוך את הממשל לחכם, מהיר ומוביל עולמי בתחום". מתוך אתר "ישראל דיגיטאלית").

אז מה זה בכלל MOOC? ולמה אנחנו מתחילים לשמוע את המילה הזו יותר ויותר?
אז MOOC זה ראשי התיבות של:Massive Online Open Course
או בעברית: קורס מקוון הפתוח לקהל הרחב, המאפשר לנו לייצר קורס מקוון/מתוקשב אמיתי ונגיש, המציע חווית למידה שונה מכל מה שהכרנו קודם, הכוללת רכיבי למידה טכנולוגיים, ויזואליים ואינטראקטיביים, ובעיקר כזו שבאמת מותאמת לדרישות הגמישות בבחירת הזמן והמקום.

קצת מספרים:
נכון לשנת 2018 בעולם פותחו כ-9,400 קורסים מקוונים בלמעלה מ-800 אוניברסיטאות ואליהם נרשמו 78 מיליון סטודנטים! מדובר במגמה שרק הולכת ומתעצמת.
אבל, לצערנו לא הכל מושלם…
הסטטיסטיקה קצת הורסת את החגיגה ומציגה מספר נתונים מאתגרים עבור מפתחי הקורסים, לדוגמא: במרבית פלטפורמות הלימוד הדיגיטליות (Coursera Udacity, Edex) אחוז ההשלמה של הקורסים עומד על 10 אחוז בממוצע בלבד.
את השאלה "האם אחוז מסיימי הקורס הוא מדד להצלחה?" נשאיר לפוסט הבא…
לכן, חובת התאמה להעדפות הלמידה ולקצב החיים של כולנו ובמיוחד הסטודנטים, מחייבים אותנו, מפתחי למידה, לייצר תהליכי למידה היברידיים, המשלבים למידה יחידנית-טכנולוגית ושיח בין סטודנטים ובין מומחי התוכן (המרצים).

בנוסף, כיוון שפלטפורמות הלמידה השונות מאפשרות ניידות, גמישות וכמובן התאמה לרמת החומר והידע הקודם של כל סטודנט, כל מה שנותר הוא לשלב רכיבי טכנולוגיה המאפשרים אינטראקציה, למידה פרסונאלית, רספונסיבית, ומנגנוני שיח בין הלומדים ובין מומחי התוכן (המרצים).
רק כך נוכל לייצר תהליכי למידה איכותיים, להתגבר על הסטטיסטיקה ולהגדיל את אחוזי המסיימים.
בואו נכיר ארבעה עקרונות מרכזיים שבהם אנחנו עושים שימוש בפיתוח MOOCs:

הסיפור: לספר סיפור טוב זאת היכולת לארוז ולתרגם עובדות, נתונים, מידע וחומר גלם לכדי סיפור המייצר קשב, יוצר קשר ומביא למעורבות של הלומדים. בפיתוחMOOCs  תפקידנו להגדיר סיפור או סיפורים מרכזיים עם מוטיבים חוזרים וגיבור המתמודד עם דילמות וקבלת החלטות הנוגעות לתכני הקורס. זהו ציר הקורס שעליו צריכים להתבסס גם העקרונות הבאים.

משחוק: "לא מתוך עונש ילמד הנער, אלא מתוך משחק" (אפלטון). משחק טוב מאפשר ללומד להתנתק מהעולם האמיתי לטובת דמות פיקטיבית המתנסה בסביבה בטוחה. בכך היא משפרת את תחושות הלומד ומגבירה את המוטיבציה ללמידה מעצם ההנאה שיש במשחק.
בפיתוח MOOCs התפקיד שלנו הוא להגדיר ללומדים פעילויות למידה שעליהם להשלים על מנת להתקדם בין שלבי המשחק. רצוי שהמשחק לא יעמוד בפני עצמו, אלא ישתלב בסיפור שיצרנו.

וידאו – צילומי חוץ: השימוש בווידאו כמרכיב מוביל ב- MOOCs הוא דבר נפוץ ומוקבל ברחבי העולם. על אף המשאבים שצילום וידאו גוזל בפיתוח וביצירה שלו, עדיין נעשה בו שימוש רב בעקבות היתרונות הרבים שניתן להפיק ממנו. יתרה מזאת, שימוש בצילומי חוץ – צילומים מה"שטח", מאפשר לנו להביא את הלומד לתוך הסיפור שיצרנו ויכול לשמש להמחשת סיטואציה וליצירת סימולציה עבור הלומד.
במידה ונבחר בשילוב של סרטוני וידאו, רצוי לשלב סרטונים של ניתוחי אירוע ומקרי מבחן מסתעפים במטרה לייצר חיבור, הזדהות, שמירת קשב, אתגר אצל הלומד ובעיקר חיבור למציאות, דרך דוגמאות מעשיות ויישומיות.

שיתופיות: "לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית, ב'). שיתופיות היא למידה באמצעות קהילת לומדים. שיתופיות ברמה הבסיסית היא שיתוף של תוצרים על ידי המשתתפים, בעוד שיתופיות ברמה הגבוהה היא סינרגיה של כל הלומדים שמובילה לתוצר משותף.
בפיתוח MOOCs התפקיד שלנו הוא לספק ללומדים את הפעילויות וההנחיות שיעודדו את הלומדים לשתף פעולה אחד עם השני. הסיפור שיצרנו מהווה מסגרת שמאפשרת לנו ליצור שיח פורה בין הלומדים ומאפשר לנו ליצור משימות ללומדים שדורשות שיתוף פעולה ביניהם.

אז לסיכום, בדידות ב-MOOCs? לא ממש. אותם עקרונות שהוצגו מאפשרים לנו להפיג את הבדידות של הלומד ואף יותר מכך ליצור עבורו חווית למידה מהנה ומשמעותית לכל אורך הקורס.

*אופיר גולדשמידט הוא מנהל צוות המוקים ב"מדיה אקדמיה" – מיזם המוקים מבית לוטם ושפרן תקשורת (050-4419657)

מוזמנים להצטרף אלינו לכנס Digital insideout ולשמוע עוד גם על MOOC'ים!
אסף וייס, מנהל למידה דיגיטלית שיווק ומחקר בקמפוס מטה ישראל דיגיטלית
ומיכל טובי, מנהלת יחידת הדיגיטל בלוטם יספרו לנו מה למדנו ממיליון וחצי ישראלים שנחשפו ללמידה דיגיטלית.
16.5 יום חמישי – יישומים דיגיטליים במגזר הציבורי
לחץ כאן ללו"ז המלא והרשמה

אודות המחבר

השארת תגובה