למה חשוב כל כך לבחור (לא מה שאתם חושבים)

בתאריך 17.09.2019 יתקיימו בארץ (שוב) בחירות לכנסת ה-22.

באופן טבעי, אירועי בחירות מעלים שאלות הקשורות להשקפות אידיאולוגיות ופוליטיות, כמו גם שאלות על דמותה של חברה ועל אופק ההנהגה שלה.
יתכן כי ברור לך כבר מזמן למי אתה בוחר להצביע. יתכן כי תחליט לבחור בדיוק כמו בבחירות הקודמות. ואולי לא.
אבל מה אתה יודע להגיד על עצם יכולת הבחירה שלך? והאם זו יכולת ניהולית? ומה בכלל ההבדל בין לבחור לבין להחליט?
במאמר פוקח עיניים של פורבס, מעמיקים בהבדל הטמון בין בחירה להחלטה.

החלטה ובחירה הן לא אותו דבר
באופן עקרוני כאשר אנחנו בוחרים (Choose), אנחנו פועלים במרחב של חופש. לנגד עיננו עומד האידיאל, הרצון האמיתי שלנו בסיטואציה הנתונה. לרוב, הבחירה מגיעה מתוך סט של ערכים, אמונות ורצונות. ניתן לומר כי בעולם אוטופי, בחירה הייתה נטולת מגבלות.

לעומת זאת, כאשר אנחנו מחליטים (Decide), אנחנו נדרשים להתחשב בשיקולים החיצוניים למשאלת לבנו. ההחלטה, במידה רבה, מחזירה אותנו לקרקע. אנחנו מחליטים בהתאם למבחן המציאות, לאלטרנטיבות הקיימות, לאילוצים המגבילים אותנו ולהשלכות הצפויות.

ומה ממליצים למנהלים לעשות? לעבור דרך צומת הבחירה ולא למהר להגיע לצומת ההחלטה
במאמר ממליצים להתחבר מחדש למקום של הבחירה. על מנת להגיע לשם, עלינו לעשות מאמץ מודע להשתחרר מההגבלות שאנחנו מכירים. עלינו לפתוח את הראש לכל האפשרויות, מבלי להרגיש מצומצמים. כשאנחנו שם, שום דבר לא נראה כבעיה שאי אפשר להתמודד איתה.

רק לאחר שזיהינו מהי הבחירה שלנו, אפשר לנוע הלאה אל ההחלטה – שקילת כל האפשרויות הקיימות והחלטה מה לעשות.

החלטות ומנהיגים גדולים
ואם כבר אנחנו עוסקים בבחירות ובהנהגה, הנה כמה דוגמאות מדפוסי ההחלטה של מנהיגים דגולים בהיסטוריה (מתנצלים מראש על כך שבשלוש הדוגמאות מוצגים גברים).

אולי אפשר לומר שמה שמאפיין את כולם הוא קבלת החלטות שמבטאות את הבחירות שלהם, כלומר מבוססות על אמונה בדרך ועל פריצה של המגבלות.

דוד בן גוריון

בן גוריון האמין כי ההבדל בין לנהל ולהתנהל, טמון ביכולת לקבל החלטות קשות. ואכן, אחד הכישורים היותר מזוהים עם מנהיגותו היה היכולת הפנומנלית שלו לקבל החלטות קשות באירועים מורכבים ובעתות חירום.

דפוס קבלת ההחלטות שלו הנחה אותו להתבונן ראשית במציאות, להפוך כל אבן, לחקור, ולאפשר התנסויות וטעויות. ההחלטות שקיבל היו נגזרת של העקרונות ששם מול עיניו.

ג'ון קנדי

בתקופת כהונתו, המלחמה הקרה שבין רוסיה לארה"ב הגיעה לשיאה במשבר הטילים של קובה. בעיצומו של משבר הטילים הוצגו לקנדי חלופות, ובמקום לבחור באחת מהן, הוא החליט שאף אחת מהן לא טובה. במקום, קנדי החזיר את המערכת כולה לשולחן החשיבה.

השקפת המבט של קנדי חייבה אותו לבחור לקבל החלטה השונה מהאפשרויות המוצעות לו.

וינסטון צ'רצ'יל

"מחיר הגדולה", אמר, "הוא אחריות". ההבנה שאם לא אתה, אין מישהו אחר שיקבל את ההחלטה. צ'רצ'יל ידע שרק אם הוא יעמוד מאחורי ההחלטה שלו, הוא יכול להניע אנשים להתקדם בתוך מציאות מורכבת. הדרך של צ'רצ'יל לקבל החלטות הייתה "לעלות אל היציע" בזמן אמת, לעצור בנקודות עצירה, להתבונן ולחשוב.

בתקופת מלחמת העולם השנייה, למרות מתנגדיו הרבים מבית ולמרות הבדידות הבינלאומית שבריטניה הייתה שרויה בה, הוא בחר דרך ודבק בה. בהקשר זה זכור במיוחד נאומו "דם, עמל, יזע ודמעות".

בנימה אופטימית זו, מזמינים אתכם לבחור היטב מה חשוב לכם, ורק אחר כך להחליט. גם בבחירות לכנסת ה-22, וגם בניהול. 

 

מתוך הכלי אקטואליה וניהול של Manager'sGPS  – כלים ניהוליים בדיגיטל.

עוד לא מכירים את MGPS שלנו? לחצו כאI

 

אודות המחבר

בשמת לקס ואודליה אבינועם


השארת תגובה